תחומי עיסוק

רשלנות רפואית אורטופדיה

קיימים מספר מוקדים עיקריים של תביעות רשלנות רפואית בתחום האורטופדיה –

קבלת הסכמה מדעת – קיימים סוגים של בעיות אורטופדיות לגביהן קיימת אפשרות לבחור בחלופה של טיפול שמרני או בחלופה של טיפול ניתוחי. כך למשל באירועים של פריצת דיסק.

במקרים אלו, על האורטופד לתת למטופל הסבר מלא ושלם בנוגע לסיכונים ולסיכויים הקיימים בכל אחת מהחלופות המקובלות, משך הזמן הדרוש להתאוששות, יתרונותיהם וחסרונותיהם, על מנת שיוכל לקבל החלטה מודעת ביחס לסוג הטיפול אותו הוא מבקש לקבל.

במקרים בהם לא ניתנו למטופל ההסברים המלאים כמפורט ונגרם למטופל נזק כתוצאה מהטיפול שבוצע, הדבר יכול להקים לו זכות תביעה.

טעויות באבחון – לעיתים אם צילומי ההדמיה אינם מפוענחים בצורה נאותה, או אינם מספיק ברורים, נעשית אבחנה שגויה. אבחנה שגויה יכולה לגרום למתן טיפול רפואי שגוי כמו למשל גיבוס פשוט במקום ביצוע ניתוח משחזר ולאיחוי לא נכון של העצמות שלעיתים אינו בר תיקון. אם הטעות באבחון שנעשתה אינה טעות סבירה, הרי שיש למטופל עילת תביעה.

לעיתים מחלות שמקורן נוירולוגי או אונקולוגי מתבטאות בתלונות שמשוייכות על ידי המטופל לתחום האורטופדי. על האורטופד לשקול לנגד עיניו את כל ספקטרום האבחנות המבדלות אשר יכולות לנבוע מתלונות המטופל, ולא להצמד לאבחנה אורטופדית בנאלית במקרים בהם התלונות מתמידות ואין הטבה גם לאחר טיפול.

רשלנות רפואית בניתוח אורטופדי – לעיתים הניתח אינו מבוצע בטכניקה המתאימה, או שנעשה שימוש בעזרים שאינם מתאימים ו/או פגומים או שלא נעשות הפעולות הנדרשות במהלך הניתוח כדי למנוע פגיעה בעצבים ובאיברים סמוכים.