תחומי עיסוק

רשלנות רפואית בהרדמה

חשיבותו של הרופא המרדים במהלך ניתוח אינה נופלת מחשיבותו של הרופא המנתח. במהלך הניתוח בהרדמה כללית, ניתנים חומרי הרדמה שמדכאים את מערכת העצבים בגוף על מנת לאפשר את ביצועו התקין של הניתוח. מטרות ההרדמה הינן מניעת כאב, מניעת תזוזה והרפיית שרירים. תפקידו של המרדים, בין היתר, הוא לדאוג כי למרות דיכוייה של מערכת העצבים בגוף המטופל ימשיך להיות מחומצן כראוי, ישמור על ערכי לחץ דם ודופק תקינים ולשמור על תפקודן התקין של מערכות גופו של המנותח על מנת למנוע נזק מוחי.

בדיקה טרום ניתוחית – לפני ביצוע ניתוח בהרדמה מלאה, על המרדים לפגוש את המנותח כדי להחליט מהו הסיכון הכרוך בהרדמה ובאיזה אופן לבצע אותה.

על המרדים לגבות מהמטופל אנמנזה מלאה אודות ההסטוריה הרפואית ומצבו הרפואי ולבדוק אותו בדיקה קלינית.

קיימת אוכלוסיה אשר מצויה בסיכון יתר להרדמה כגון אוכלוסיה בגיל מאוד מבוגר או הסובלת ממחלות רקע מסויימות ויש לשקול את התועלת שבפרוצדורה הרפואית הכירורגית אל מול הסיכון שבביצוע הרדמה במצב זה.

כמו כן, בפגישה הטרום ניתוחית על המרדים לוודא רגישות לחומרי הרדמה, לוודא שלא היו אירועים חריגים בהרדמות קודמות בעברו של המטופל (כמו למשל ערות בניתוח), לבדוק האם צפוי קושי מיוחד בביצוע הנשמה באמצעות צנרור הקנה (אינטובציה) ולהחליט על טכניקת ההרדמה הרצויה.

ככל שהבדיקה הטרום הרדמתית לא נעשית בצורה יסודית וזהירה כנדרש, וכתוצאה מכך מתקבלות החלטות לא סבירות לגבי אופן ההרדמה אשר גורמות למטופל לנזק, הרי שקמה לו עילת תביעה.

מהלך הניתוח – המרדים צריך לוודא כי המנותח מנוטר כראוי, לתת לו את המינון הנכון והמתאים של חומרי ההרדמה לאורך הניתוח ולהיות עירני לכל שינוי בערכים של סימני החיים החיוניים של המנותח.

לעיתים מתרחשים כשלים במתן מינון חסר של חומרי ההרדמה והדבר עלול לגרום לעירנות של המטופל במהלך ההרדמה דבר הגורם למטופל לטראומה  גופנית ונפשית קשה, או במתן מינון עודף דבר העלול לסכן את חיי המנותח.

גם חוסר עירנות של המרדים להתרדרות בסימנים החיוניים של המטופל ואיחור במתן התייחסות רפואית יכול לגרום למטופל לנזק חמור שהינו בר תביעה בעילת רשלנות רפואית.