תחומי עיסוק

רשלנות רפואית בכירורגיה

חלק בלתי מבוטל מתביעות הרשלנות הרפואית אשר מוגשות הינן עקב נזקים בעקבות ניתוחים. בתחום זה יש מספר נקודות הרלוונטיות לשאלה האם יש עילת תביעה עקב רשלנות רפואית :

מתן הסברים וההסכמה לקראת הניתוח – חוק זכויות החולה קובע כי לפני מתן טיפול רפואי יש לקבל "הסכמה מדעת" של המטופל לטיפול. הסכמה זו משמעה מתן מידע רפואי הדרוש למטופל ב כדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת אם להסכים לטיפול המוצע לו, ולכן יש להסביר לו על מטרת הטיפול, סיכונים וסיכויים הכרוכים בו, על הטיפולים החלופים האפשריים במצבו, על התוצאות הצפויות אם ימנע מהטיפול וכו'. ככל שלא ניתנו למטופל ההסברים המתאימים הדבר מהווה הפרת החובה שבחוק זכויות החולה, רשלנות רפואית ופגיעה באוטונומיה של המטופל.

בתי המשפט מפרשים בהרחבה רבה את חובת מתן ההסברים במקרים בהם הניתוח העומד על הפרק הוא ניתוח אסתטי כגון ניתוח פלסטי  או ניתוח יזום שאינו חיוני לבריאות כגון ניתוח לייזר לתיקון ראיה. מהצד השני, כמות ההסברים שהרופאים נדרשים לספק במקרי חירום רפואיים הינה מצומצמת יותר.

חתימה על "טופס הסכמה לניתוח" אינו שולל את יכולתו של המטופל להצליח בטענות בדבר אי מתן הסברים מתאימים היות ובתי המשפט מודעים למציאות היום יומית כאשר במקרים רבים מוחתמים המטופלים על טפסי הסכמה לניתוחים באופן טכני ואוטומטי וללא מתן ההסברים המתאימים ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו.

תכנון הניתוח – בניתוחים מסובכים חשוב לבדוק האם התכנון המוקדם של מהלך הניתוח היה מקצועי ונכון, האם זומנו להשתתף בניתוח כל המומחים הדרושים בנסיבות העניין, והאם ננקטו אמצעי הזהירות שחיוניים לאור סוג הניתוח ונתוני המטופל – כגון הסתייעות במכשירים המנטרים את פעילותם התקינה של העצבים וכו'.

מהלך הניתוח  – לא כל סיבוך שמתרחש במהלך ניתוח מהווה רשלנות שכן חלק מהסיבוכים הם סיכוניים מוכרים שעלולים לקרות גם בידיים מקצועיות וזהירות. יחד עם זאת, לעיתים הטכניקה הניתוחית הנבחרת אינה מתאימה לנתוניו של המטופל, לעיתים המנתח אינו זהיר דיו ואינו נוקט בפעולות הזיהוי המתחייבות בטרם שהוא מבצע חיתוך של כלי דם או צינורות בלתי מזוהים (כגון מקרים של חיתוך צינור המרה המשותף בניתוחי כיס מרה), לעיתים נעשה שימוש בציוד בלתי מתאים, לעיתים המנתח אינו מתמודד בצורה מתאימה עם סיבוך שאירע במהלך הניתוח כמו דימום משמעותי או ניקוב של איברים פנימיים, לעיתים אין מספיק כוננים במוסד הרפואי אשר יכולים לתת מענה במצבים של סיבוכים ובמצבי חירום ולסייע לצוות המנתחים המקורי ולעיתים הרשלנות מתבטאת בהשארת גוף זר בגופו של המנותח.

רשלנות במעקב הפוסט ניתוחי – בשעות הסמוכות לאחר ניתוח עלולים להתגלות סיבוכים כגון דימומים, היווצרות לחץ על עצבים, הפרשות מזוהמות מאיברים פנימיים שנוקבו בטעות וכו'. חשוב לבדוק האם המעקב לאחר הניתוח התנהל בצורה מקצועית ונאותה היות ובחלק מהמקרים תגובה נכונה ומהירה יכולה למנוע נזקים קשים. למרבה הצער, קיימים מקרים בהם לאחר הניתוח המנתח עוזב את בית החולים והמנותח אינו נבדק על ידי מומחים מתאימים, לא ניתן משקל מספק לתלונותיו או לממצאי בדיקותיו ,דבר שגורם לאיחור ניכר בזיהוי סיבוכים ובנקיטת התגובה המתאימה להם.