תחומי עיסוק

רשלנות רפואית ברפואת משפחה

רופא המשפחה הינו גורם בעל חשיבות ראשונה במעלה בטיפול הרפואי אשר ניתן לכל אחד ואחד מאיתנו. הוא צריך להכיר היטב את ההסטוריה המשפחתית של המטופל, את נתוניו האישים ולהיות בעל ידע נרחב בתחומי הרפואה השונים.

בעידן המודרני, בתחומי רפואה שונים, קיים סטנדרט של ביצוע בדיקות רוטיניות אשר יכולות למנוע מלכתחילה את היווצרות המחלה או להביא לגילויה בשלבים מוקדמים וכך למזער את נזקיה – תחום רפואה הקרוי "רפואה מונעת". כך למשל, ביצוע בדיקת קלנונוסקופיה תקופתית אחרי גיל 50, ביצוע תקופתי של בדיקת ממוגרפיה לנשים מעל גיל 40, בדיקות לגילויו של יתר לחץ דם או יתר שומנים בדם, הפכו להיות בדיקות שגרה לאוכלוסיות הרלוונטיות והעובדה כי המטופל הספציפי לא הופנה לביצוען יכולה להחשב כמחדל רשלני בנסיבות העניין.

רופא המשפחה הוא במרבית המקרים הכתובת הראשונה אליה פונה המטופל בכל בעיה רפואית שמתעוררת. הוא זה אשר אמור לתת להעלות את האבחנות האפשריות, לתת את ההנחיות המתאימות ולהפנות לבדיקות המתאימות. עליו להסביר למטופל מה עליו לעשות באופן שהמטופל יבין את ההנחיות ואת חשיבות ודחיפות ביצוע הבדיקות, עליו לאבחן בין בדיקות דחופות כגון עקב תלונות על תעוקה בחזה, ובין בדיקות שגרה, לעקוב אחר הבדיקות ולהגיב בצורה נכונה בהתאם לתוצאותיהן.

תביעות הרשלנות הרפואית בתחום רפואת המשפחה הינן לרוב תביעות שעניינן איחור באבחון מחלות שיכול לנבוע מהסיבות הבאות:

  1. גביית אנמנזה (רקע רפואי כללי אישי ומשפחתי והתבטאותם של הסימפטומים הספציפים) בלתי מלאה מהמטופל.
  2. אי מתן תשומת הלב הראויה או חוסר הבנת המשמעות העולה מהאנמנזה, מתלונותיו או מצבר של התסמינים של המטופל.
  3. אי הפניה למומחה הרפואי המתאים שיכול לקדם קבלת אבחנה נכונה.
  4. מעקב לקוי אחרי תוצאות בדיקות בלתי תקינות או חשודות שהתקבלו בעניינו של מטופל.
  5. חוסר במתן הסברים בדבר דחיפות הטיפול ואו הבדיקות הדרושה בנסיבות העניין.
  6. אי הפניה ו/או אי מתן הסברים בדבר בדיקות נחוצות ומקובלות במסגרת רפואה מונעת.